דרך מנחם בגין 51, תל אביב יפו, ישראל
נקודת ההתחלה - תרפיה ממוקדת מיינדפולנס
  • Facebook - White Circle

עם התפתחות המדע, שיפור איכות החיים והמרוץ אחר הארכת החיים, נדמה היה כי המחלות ייעלמו ואנו נחייה באושר ללא סבל או כאב. אך העובדות מוכיחות את ההיפך - אמנם מחלות רבות נעלמו אך במקומן צצו ועלו מחלות חדשות התואמות את התקופה של המאה ה-21. בין אם מדובר באירוע חולי חד פעמי, מחלה כרונית או מחלה מסכנת חיים - כאשר בריאותנו נפגעת מזדעזע גם עולמנו הפנימי.

משברי בריאות יוצרים דיאלוג פנימי סביב חוויית החיים האישית שלנו. שאלות כמו "למה זה קורה דווקא לי?", "למה מגיע לי עונש כזה?" או "מדוע הגוף שלי בוגד בי?" מהדהדות בתוכנו במודע או שלא במודע. אנו נאלצים להסתגל למציאות חדשה, בה חלקים רבים ממערך החיים המוכר לנו עוברים שינוי. אנו הופכים להיות פגיעים, תלויים ברופאים, הזהות שלנו משתנה, השאלה והמטרות משתנות והחיים מקבלים משמעות של הישרדות.

 

מרבית משברי הבריאות - כמו מחלת הסרטן, בעיות פוריות, בעיות קרדיולוגיות, פיברומיאלגיה או כל מחלה קשה  מלווים במחשבות מטרידות החוזרות על עצמן שוב ושוב, בדאגה למשפחה הקרובה, בתחושות של פחד וחרדה מהגילוי שהעולם המוכר והבטוח שלנו עומד להשתנות.   הדימוי העצמי, גופני ונפשי, עלול להיפגע ולהציף רגשות כמו כעס, עצב, בושה ואשמה. בדרך כלל  התגובה הראשונית שלנו תהיה רצון להסתגר. לעתים קרובות אף נרגיש קושי למקד תשומת לב במשהו אחר, מלבד המציאות שנכפתה עלינו, עד כי נדמה שאנו כבולים בתוך המחלה והסבל וכל היתר חדל להתקיים. 

בעבודה שלי עם אנשים שמתמודדים עם משבר בריאותי פגשתי רבות את חוויית ההישרדות,  את המאבק במחלה ובעיקר את הרצון להעלים את הבעיה. אכן, אך טבעי שבעת חולי נתמקד בהצלת חיינו, אבל בריאות והחלמה אינן תהליכים המתבססים  רק על גורמים גופניים רפואיים  אלא על תפיסה רחבה יותר, הכוללת גם גורמים נפשיים, רגשיים, מנטליים, ורוחניים.

פגשתי את אילן (שם בדוי) אחת לשבוע לאחר קבלת טיפולי כימותרפיה. " אני לא רוצה להרגיש את הבחילה הזאת, את כאב הראש התמידי", נהג לומר לי, "בואי נעשה מדיטציה כדי שארגיש יותר טוב. אולי אצליח לעבוד מהבית, להחזיר כמה מיילים. אני רוצה שהילדים יראו אותי מחייך ועובד, ככה הם מכירים אותי...". 

תגובה דומה לזו של אילן פגשתי אצל  מרבית האנשים שמצאו את עצמם מתמודדים עם מצבי חולי שונים, ולא רק עם מחלת הסרטן. כולנו רוצים להרגיש טוב יותר, כולנו רוצים למצוא פתרון לבעיה הכואבת, להעלים אותה.       

                                                                

מיינדפולנס היא גישה הפוכה למציאת פתרון והיא מטפחת נוכחות של "להיות" - being. כלומר, במקום להתעלם ממה שקשה, לחפש פתרון איך להגיע ממצב לא  רצוי אל מצב רצוי, מיינדפולנס מזמינה להיות במודע דווקא עם מה שקשה, אפילו אם הוא קשה וכואב ללא מטרה לשנות. כך שבמקום לעסוק במה שיהיה בעתיד אנחנו מתרגלים להתמקד במה שקורה בהווה, גם אם הוא לא נעים, ולומדים לפתח מיומנויות שיאפשרו לנו להיטיב עם עצמנו לטווח הארוך.

 מתוך ניסיוני הטיפולי באנשים המתמודדים עם מצבי חולי בכלל ומצבי חולי כרוני בפרט, אני מוצאת  כי בניית היכולת לשהות עם הדברים כמו שהם מחזקת את יכולת ההתמודדות עם המחלה בטווח הארוך. לכן במהלך המפגשים עם אילן  התמקדנו תחילה בטיפוח תשומת לב  וקשב למצב הייחודי בו אילן שהה בזמן הווה.  עבדנו על האטת מחשבות ותרגלנו "נשימה קשובה", "סריקות גוף" ותרגולי חמלה עצמית, אשר סייעו בהרגעת התחושות הפיסיות והרגשות שעלו עם כל טיפול  כימותרפיה. ואז קרה דבר מופלא, מכיוון שאילן נהג גם לתרגל בבית באופן קבוע, על בסיס יומי , הוא התחיל לפתח יכולת התבוננות גמישה  יותר על מצבו.אט אט אילן למד להתייחס אל  עצמו מתוך חמלה וקבלה ללא הרצון לשנות משהו, הוא פיתח את היכולת להיות עם הכאב כשהוא מופיע, ולהיות ער לצרכיו.  גם  בין אם זה אומר לא לעבוד, לא לחייך ורק לשכב ולנוח.

אילן המשיך להיפגש עימי גם לאחר שהטיפולים הכימותרפים הסתיימו, יחד עברנו את תקופת ההחלמה שלו. אחד הדברים שאילן אמר לי בסיום המפגשים  ריגש אותי במיוחד.  "...באיזשהו שלב בדרך הזאת הסרטן הפך להיות ברקע, הוא נוכח שם אבל  כבר לא במרכז כמו בהתחלה.  אני אותו האילן  אבל משהו בתוכי מרגיש שונה. איזושהי תחושת עוצמה שאני יכול, שלא באמת איבדתי כל שליטה, אני קשוב יותר לצרכים הפנימיים שלי, אני יכול להסתכל לתוך עיניה של שני (שם בדוי של בת הזוג)  ולהבין גם את הפחד שלה. אני חושב שבדרך מסוימת אני אוהב את עצמי קצת יותר, ומרגיש קצת יותר שלם".

מתמודדים עם מחלה? בואו לתרגל "סריקת גוף"  וחמלה עצמית - לחצו כאן כדי להתחיל